|
| 1 |
|
| לְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת כָּל דְּבָרָיו אֵלֶּה בְּאָזְנֵי הָעָם, נִכְנַס אֶל כְּפַר נַחוּם. |
|
| 2 |
|
| אוֹתָהּ עֵת הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר מֵאָה אֶחָד חוֹלֶה וְנוֹטֶה לָמוּת, וְהָעֶבֶד הָיָה יָקָר לוֹ מְאֺד. |
|
| 3 |
|
| כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, שָׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא לְהַצִּיל אֶת עַבְדּוֹ. |
|
| 4 |
|
| בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֺד וְאָמְרוּ: "רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֺאת, |
|
| 5 |
|
| מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת." |
|
| 6 |
|
| יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם, אַךְ כְּשֶׁהָיָה לֹא הַרְחֵק מִן הַבַּיִת שָׁלַח אֵלָיו שַׂר הַמֵּאָה אֶת יְדִידָיו לוֹמַר לוֹ, "אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ, כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. |
|
| 7 |
|
| מִשּׁוּם כָּךְ אַף לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ. אֲבָל אֱמֺר נָא מִלָּה וְנַעֲרִי יִתְרַפֵּא. |
|
| 8 |
|
| הֲרֵי גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְסַמְכוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, 'לֵךְ!', הוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר, 'בּוֹא!', הוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, 'עֲשֵׂה זֺאת!', הוּא עוֹשֶׂה." |
|
| 9 |
|
| כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְמַלֵּא פְּלִיאָה עָלָיו. הוּא פָּנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו: "אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֺאת." |
|
| 10 |
|
| הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא. |
|
| 11 |
|
| אַחֲרֵי זֶה הָלַךְ אֶל עִיר אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָעִים, וְאִתּוֹ הָלְכוּ תַּלְמִידָיו וְהָמוֹן רַב. |
|
| 12 |
|
| הוּא הִתְקָרֵב אֶל שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה מוֹצִיאִים מֵת אֲשֶׁר בֵּן יָחִיד הוּא לְאִמּוֹ הָאַלְמָנָה, וְקָהָל רַב מִן הָעִיר הוֹלֵךְ עִמָּהּ. |
|
| 13 |
|
| כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הָאָדוֹן נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וְאָמַר: "אַל תִּבְכִּי." |
|
| 14 |
|
| הוּא נִגַּשׁ, נָגַע בַּמִּטָּה וְנוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה עָמְדוּ מִלֶּכֶת. אָז אָמַר: "בָּחוּר, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ, קוּם!" |
|
| 15 |
|
| הַמֵּת יָשַׁב וְהֵחֵל לְדַבֵּר, וְיֵשׁוּעַ נָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ. |
|
| 16 |
|
| הַכֺּל נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּאָמְרָם: "נָבִיא גָּדוֹל קָם בְּקִרְבֵּנוּ, אֱלֹהִים פָּקַד אֶת עַמּוֹ." |
|
| 17 |
|
| הַדָּבָר הַזֶּה עַל־אוֹדוֹתָיו הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יְהוּדָה וּבְכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר מִסָּבִיב. |
|
| 18 |
|
| תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן סִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. |
|
| 19 |
|
| יוֹחָנָן קָרָא אֵלָיו שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְשָׁלַח אוֹתָם אֶל הָאָדוֹן לִשְׁאֺל: "הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?" |
|
| 20 |
|
| בְּבוֹאָם אֵלָיו אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: "יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ לִשְׁאֺל הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?" |
|
| 21 |
|
| בְּאוֹתָהּ עֵת רִפֵּא רַבִּים מִמַּחֲלוֹת, מִנְּגָעִים וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת, וּלְעִוְּרִים רַבִּים הֶעֱנִיק מְאוֹר עֵינַיִם. |
|
| 22 |
|
| הֵשִׁיב לָהֶם: "לְכוּ וְהַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם: עִוְּרִים רוֹאִים, פִּסְּחִים מְהַלְּכִים, מְצֺרָעִים מְטֺהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרִים. |
|
| 23 |
|
| וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל." |
|
| 24 |
|
| לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ שְׁלִיחֵי יוֹחָנָן הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹת יוֹחָנָן: "מָה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ? |
|
| 25 |
|
| וּבְכֵן מָה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים מְעֻדָּנִים? הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְהֻדָּרִים וְחַיִּים בְּמוֹתָרוֹת, בְּאַרְמוֹנוֹת מְלָכִים הֵם נִמְצָאִים! |
|
| 26 |
|
| מָה בְּכָל זֺאת יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַף יוֹתֵר מִנָּבִיא. |
|
| 27 |
|
| זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו, ' הִנְנִי שֺׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ'. |
|
| 28 |
|
| אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן, אַךְ הַקָּטֺן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים גָּדוֹל מִמֶּנּוּ." |
|
| 29 |
|
| כָּל הָעָם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, וְגַם הַמּוֹכְסִים, הִכִּירוּ בְּצִדְקַת אֱלֹהִים וְנִטְבְּלוּ בִּטְבִילַת יוֹחָנָן. |
|
| 30 |
|
| אוּלָם הַפְּרוּשִׁים וּבַעֲלֵי הַתּוֹרָה לֹא נִטְבְּלוּ אֶצְלוֹ וּבְכָךְ דָּחוּ אֶת תָּכְנִית הָאֱלֹהִים בַּעֲדָם. |
|
| 31 |
|
| "אִם כֵּן לְמִי אַשְׁוֶה אֶת אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה, וּלְמִי הֵם דּוֹמִים? |
|
| 32 |
|
| דּוֹמִים הֵם לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצַר הַשּׁוּק וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל: 'חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רְקַדְתֶּם, קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא בְּכִיתֶם'. |
|
| 33 |
|
| כִּי בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, לֶחֶם לֹא אָכַל וְיַיִן לֹא שָׁתָה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים 'שֵׁד בּוֹ'. |
|
| 34 |
|
| בָּא בֶּן־הָאָדָם וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים 'הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, יְדִיד מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים'. |
|
| 35 |
|
| אָכֵן, צִדְקָתָהּ שֶׁל הַחָכְמָה הוּכְחָה בְּכָל בָּנֶיהָ." |
|
| 36 |
|
| אַחַד הַפְּרוּשִׁים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ כִּי יִסְעַד אִתּוֹ. הוּא נִכְנַס לְבֵית הַפָּרוּשׁ וְהֵסֵב שָׁם. |
|
| 37 |
|
| וְהִנֵּה אִשָּׁה חוֹטֵאת מִן הָעִיר, שֶׁיָּדְעָה כִּי הוּא מֵסֵב בְּבֵית הַפָּרוּשׁ, הֵבִיאָה פַּךְ שֶׁמֶן בֺּשֶׂם. |
|
| 38 |
|
| הִיא נֶעֶמְדָה מֵאָחוֹר לְרַגְלָיו כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה, וּבְדִמְעוֹתֶיהָ הֵחֵלָּה לְהַרְטִיב אֶת רַגְלָיו. אַחֲרֵי כֵן נִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹת רֺאשָׁהּ, נִשְּׁקָה אֶת רַגְלָיו וּמָשְׁחָה אוֹתָן בְּשֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם. |
|
| 39 |
|
| הַפָּרוּשׁ שֶׁהִזְמִינוֹ, כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַנַּעֲשֶׂה, אָמַר בְּלִבּוֹ: "אִלּוּ הָיָה זֶה נָבִיא, הָיָה יוֹדֵעַ מִי הִיא וּמָה טִּיבָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַנּוֹגַעַת בּוֹ – שֶׁהִיא אִשָּׁה חוֹטֵאת." |
|
| 40 |
|
| פָּנָה אֵלָיו יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שִׁמְעוֹן, יֵשׁ לִי דָּבָר לוֹמַר לְךָ." אָמַר שִׁמְעוֹן: "דַּבֵּר, רַבִּי." |
|
| 41 |
|
| "לְנוֹשֶׁה מְסֻיָּם הָיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי חוֹב. הָאֶחָד הָיָה חַיָּב לוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים, וְהַשֵּׁנִי חֲמִשִּׁים דִּינָרִים. |
|
| 42 |
|
| כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם וִתֵּר לִשְׁנֵיהֶם. וְעַכְשָׁו, אֱמֺר נָא, מִי מִשְּׁנֵיהֶם יֺאהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר?" |
|
| 43 |
|
| הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: "לְפִי דַּעְתִּי, זֶה שֶׁהַנּוֹשֶׁה וִתֵּר לוֹ יוֹתֵר." אָמַר יֵשׁוּעַ: "יָפֶה פָּסַקְתָּ." |
|
| 44 |
|
| וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָאִשָּׁה אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאִשָּׁה הַזֺּאת? אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְבֵיתְךָ וְלֹא נָתַתָּ מַיִם בִּשְׁבִיל רַגְלַי, אַךְ הִיא הִרְטִיבָה בְּדִמְעוֹתֶיהָ אֶת רַגְלַי וְנִגְּבָה אוֹתָן בְשַׂעֲרוֹתֶיהָ. |
|
| 45 |
|
| אַתָּה לֹא נָתַתָּ לִי נְשִׁיקָה, אַךְ הִיא לֹא חָדְלָה לְנַשֵּׁק אֶת רַגְלַי מֵאָז שֶׁנִּכְנַסְתִּי. |
|
| 46 |
|
| לֹא מָשַׁחְתָּ בְּשֶׁמֶן אֶת רֺאשִׁי, אַךְ הִיא מָשְׁחָה אֶת רַגְלַי בְּשֶׁמֶן בֺּשֶׂם. |
|
| 47 |
|
| עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ: נִסְלְחוּ לָהּ חֲטָאֶיהָ הָרַבִּים, כִּי רַבָּה אַהֲבָתָהּ. אֲבָל מִי שֶׁנִּסְלַח לוֹ מְעַט אוֹהֵב מְעַט." |
|
| 48 |
|
| וְאֵלֶיהָ אָמַר: "נִסְלְחוּ לָךְ חֲטָאַיִךְ." |
|
| 49 |
|
| הַמְסֻבִּים עִמּוֹ הֵחֵלּוּ לוֹמַר בְּלִבָּם: "מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם סוֹלֵחַ עַל חֲטָאִים?" |
|
| 50 |
|
| הוֹסִיף וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה: "אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, לְכִי לְשָׁלוֹם." |
|
|
|
|