|
| 1 |
|
| כַּאֲשֶׁר עָבַר בְּדַרְכּוֹ רָאָה אִישׁ עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. |
|
| 2 |
|
| שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: "רַבִּי, מִי חָטָא שֶׁהוּא נוֹלַד עִוֵּר? הוּא אוֹ הוֹרָיו?" |
|
| 3 |
|
| עָנָה יֵשׁוּעַ: "לֹא הוּא חָטָא וְלֹא הוֹרָיו; אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּגָּלוּ בּוֹ פָּעֳלֵי אֱלֹהִים. |
|
| 4 |
|
| עָלֵינוּ לִפְעֺל אֶת פָּעֳלֵי שׁוֹלְחִי כָּל עוֹד יוֹם. יָבוֹא לַיְלָה וְאָז לֹא יוּכַל אִישׁ לִפְעֺל. |
|
| 5 |
|
| בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם." |
|
| 6 |
|
| אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֺאת יָרַק עַל הָאֲדָמָה וְעָשָׂה טִיט מִן הָרוֹק; מָרַח אֶת הַטִּיט עַל עֵינֵי הָעִוֵּר |
|
| 7 |
|
| וְאָמַר אֵלָיו: "לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹחַ" [שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שָׁלוּחַ]. הָלַךְ וְרָחַץ, וּבָא כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה. |
|
| 8 |
|
| אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים וְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּהוּ קֺדֶם לָכֵן בֶּהֱיוֹתוֹ קַבְּצָן: "הֲלֹא זֶהוּ שֶׁיָּשַׁב וְקִבֵּץ נְדָבוֹת!" |
|
| 9 |
|
| אֵלֶּה אָמְרוּ: "זֶה הוּא", וְאֵלֶּה אָמְרוּ: "לֹא, הוּא רַק דּוֹמֶה לוֹ." הוּא עַצְמוֹ אָמַר: "אֲנִי הוּא." |
|
| 10 |
|
| לְפִיכָךְ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ?" |
|
| 11 |
|
| הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: "אִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט, מָרַח עַל עֵינַי וְאָמַר לִי, 'לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹח'. הָלַכְתִּי וּלְאַחַר שֶׁרָחַצְתִּי רָאִיתִי." |
|
| 12 |
|
| שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֺה הוּא?" הֵשִׁיב: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ." |
|
| 13 |
|
| הֵבִיאוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר קֺדֶם לָכֵן אֶל הַפְּרוּשִׁים. |
|
| 14 |
|
| וְהַיּוֹם שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ אֶת הַטִּיט וּפָקַח אֶת עֵינָיו הָיָה יוֹם שַׁבָּת. |
|
| 15 |
|
| שְׁאָלוּהוּ גַּם הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו. אָמַר לָהֶם: "טִיט מָרַח עַל עֵינַי וְרָחַצְתִּי, וַהֲרֵינִי רוֹאֶה." |
|
| 16 |
|
| אָמְרוּ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים: "הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ מֵאֵת אֱלֹהִים, כִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת." אֲחֵרִים אָמְרוּ: "אֵיךְ יָכוֹל אִישׁ חוֹטֵא לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת כָּאֵלֶּה?" מַחֲלֹקֶת נָפְלָה בֵּינֵיהֶם. |
|
| 17 |
|
| עַל כֵּן הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר: "מָה אַתָּה אוֹמֵר עָלָיו עַל שֶׁפָּקַח אֶת עֵינֶיךָ?" הֵשִׁיב וְאָמַר: "נָבִיא הוּא." |
|
| 18 |
|
| בְּכָל זֺאת, רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהָיָה עִוֵּר וְנִפְקְחוּ עֵינָיו. לְבַסּוֹף קָרְאוּ לְהוֹרָיו שֶׁל הַנִּרְפָּא |
|
| 19 |
|
| וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: "הַאִם זֶהוּ בִּנְכֶם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים כִּי נוֹלַד עִוֵּר? אִם כֵּן, אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו?" |
|
| 20 |
|
| הֵשִׁיבוּ הוֹרָיו וְאָמְרוּ: "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי זֶה בְּנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר, |
|
| 21 |
|
| אֲבָל אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו אוֹ מִי פָּקַח אֶת עֵינָיו; אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים. שַׁאֲלוּ נָא אוֹתוֹ! הוּא מְבֻגָּר וִידַבֵּר בְּעַד עַצְמוֹ." |
|
| 22 |
|
| אֶת זֺאת אָמְרוּ הוֹרָיו מִשּׁוּם שֶׁפָּחֲדוּ מֵרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר כְּבָר הֶחֱלִיטוּ לְנַדּוֹת אֶת כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ. |
|
| 23 |
|
| לָכֵן אָמְרוּ הוֹרָיו: "הוּא מְבֻגָּר; שַׁאֲלוּ נָא אוֹתוֹ." |
|
| 24 |
|
| קָרְאוּ שֵׁנִית אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר וְאָמְרוּ: "תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה אִישׁ חוֹטֵא הוּא." |
|
| 25 |
|
| הֵשִׁיב לָהֶם הַנִּרְפָּא: "אִם חוֹטֵא הוּא אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. דָּבָר אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: הָיִיתִי עִוֵּר וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה." |
|
| 26 |
|
| הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מָה עָשָׂה לְךָ? אֵיךְ פָּקַח אֶת עֵינֶיךָ?" |
|
| 27 |
|
| עָנָה לָהֶם: "כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. לָמָּה תִּרְצוּ לִשְׁמֺעַ עוֹד פַּעַם? גַּם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו?" |
|
| 28 |
|
| גִּדְפוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: "אַתָּה תַּלְמִידוֹ! אֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל מֺשֶׁה! |
|
| 29 |
|
| אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר אֶל מֺשֶׁה, אֲבָל זֶה, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא." |
|
| 30 |
|
| הֵשִׁיב הָאִישׁ וְאָמַר לָהֶם: "אָכֵן הַפְלֵא וָפֶלֶא שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא, וַהֲרֵי הוּא פָּקַח אֶת עֵינַי! |
|
| 31 |
|
| אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְחוֹטְאִים, אֲבָל לְאָדָם יְרֵא אֱלֹהִים וְעוֹשֵׂה רְצוֹנוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ. |
|
| 32 |
|
| מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע שֶׁמִּישֶׁהוּ פָּקַח עֵינֵי עִוֵּר מִלֵּדָה. |
|
| 33 |
|
| לוּלֵא הָיָה הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה." |
|
| 34 |
|
| הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה בִּכְלָל בַּחֵטְא נוֹלַדְתָּ וְאַתָּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ?!" וּדְחָפוּהוּ הַחוּצָה. |
|
| 35 |
|
| יֵשׁוּעַ שָׁמַע כִּי דְּחָפוּהוּ הַחוּצָה, וּכְשֶׁפָּגַשׁ אוֹתוֹ שָׁאַל: "הַאִם אַתָּה מַאֲמִין בְּבֶן־הָאָדָם?" |
|
| 36 |
|
| הֵשִׁיב הָאִישׁ: "וּמִי הוּא, אֲדוֹנִי? – לְמַעַן אַאֲמִין בּוֹ." |
|
| 37 |
|
| אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "גַּם רָאִיתָ אוֹתוֹ וְגַם הַמְדַבֵּר אִתְּךָ זֶה הוּא!" |
|
| 38 |
|
| עָנָה הָאִישׁ: "אֲנִי מַאֲמִין, אֲדוֹנִי", וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ. |
|
| 39 |
|
| אָמַר יֵשׁוּעַ: "אֲנִי בָּאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לְשֵׁם מִשְׁפָּט, כְּדֵי שֶׁהַלֹּא־רוֹאִים יִרְאוּ, וְהָרוֹאִים יִהְיוּ לְעִוְּרִים." |
|
| 40 |
|
| שָׁמְעוּ זֺאת כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "הַאִם גַּם אָנוּ עִוְּרִים?" |
|
| 41 |
|
| אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אִלּוּ הֲיִיתֶם עִוְּרִים לֹא הָיָה בָּכֶם חֵטְא. אֲבָל כָּעֵת, בְּאָמְרְכֶם 'אֲנַחְנוּ רוֹאִים', עוֹמֶדֶת חַטַּאתְכֶם בְּעֵינָה." |
|
|
|
|