|
| 1 |
|
| לָכֵן, לְאַחַר שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן שֶׁל דְּבַר הַמָּשִׁיחַ, נִתְקַדֵּם נָא אֶל הַבַּגְרוּת וְאַל נָשׁוּב לְהַנִּיחַ יְסוֹדוֹת שֶׁל חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה מִמַּעֲשִׂים מֵתִים, אֱמוּנָה בֶּאֱלֹהִים, |
|
| 2 |
|
| תּוֹרַת הַטְּבִילוֹת, סְמִיכַת יָדַיִם, תְּחִיַּת הַמֵּתִים וּמִשְׁפַּט עוֹלָם. |
|
| 3 |
|
| וְזֺאת נַעֲשֶׂה אִם יַרְשֶׁה אֱלֹהִים. |
|
| 4 |
|
| הֵן אֵלֶּה שֶׁכְּבָר הוּאֲרוּ עֵינֵיהֶם וְטָעֲמוּ מִמַּתְּנַת הַשָּׁמַיִם, וְנִתַּן לָהֶם חֶלְקָם בְּרוּחַ הַקֺּדֶשׁ, |
|
| 5 |
|
| וְטָעֲמוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים הַטּוֹב וְכֺחוֹת הָעוֹלָם הַבָּא |
|
| 6 |
|
| וְנָסוֹגוּ, אִי אֶפְשָׁר לְחַדֵּשׁ אוֹתָם עוֹד לִתְשׁוּבָה, שֶׁכֵּן הֵם צוֹלְבִים לָהֶם מֵחָדָשׁ אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וְשָׂמִים אוֹתוֹ לְחֶרְפָּה. |
|
| 7 |
|
| הֲרֵי אֲדָמָה הַשּׁוֹתָה אֶת הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד עָלֶיהָ פְּעָמִים רַבּוֹת וּמוֹצִיאָה עֵשֶׂב טוֹב לְאֵלֶּה שֶׁלְּמַעֲנָם נֶעֶבְדָה, נוֹשֵׂאת בְּרָכָה מֵאֵת אֱלֹהִים. |
|
| 8 |
|
| אֲבָל אִם תַּצְמִיחַ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, פְּסוּלָה הִיא וּקְרוֹבָה לִקְלָלָה וְסוֹפָהּ לְהִשָּׂרֵף. |
|
| 9 |
|
| גַּם בְּדַבְּרֵנוּ כָּךְ בְּטוּחִים אָנוּ בָּכֶם, אֲהוּבַי, בְּנוֹגֵעַ לַדְּבָרִים הַטּוֹבִים יוֹתֵר הַטּוֹמְנִים בְּחֻבָּם יְשׁוּעָה; |
|
| 10 |
|
| שֶׁכֵּן אֱלֹהִים לֹא יְעַוֵּת צֶדֶק וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת פָּעָלְכֶם וְאֶת הָאַהֲבָה שֶׁהֶרְאֵיתֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּכָךְ שֶׁשֵּׁרַתֶּם אֶת הַקְּדוֹשִׁים וְעוֹדְכֶם מְשָׁרְתִים אוֹתָם. |
|
| 11 |
|
| חֲפֵצִים אָנוּ שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יַרְאֶה אֶת אוֹתָהּ שְׁקִידָה בְּעָמְדוֹ בְּבִטְחוֹן הַתִּקְוָה עַד הַסּוֹף, |
|
| 12 |
|
| כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ לְנִרְפִּים, אֶלָּא תֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָם שֶׁל הַיּוֹרְשִׁים אֶת הַהַבְטָחוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְאֺרֶךְ רוּחַ. |
|
| 13 |
|
| כַּאֲשֶׁר אֱלֹהִים הִבְטִיחַ אֶת הַבְטָחָתוֹ לְאַבְרָהָם הוּא נִשְׁבַּע בְּנַפְשׁוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר בּוֹ הוּא יָכוֹל לְהִשָּׁבַע. |
|
| 14 |
|
| הוּא אָמַר, " כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אוֹתָךְ." |
|
| 15 |
|
| וְכָךְ, בְּעָמְדוֹ בְּאֺרֶךְ רוּחַ, הִשִּׂיג אַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר הֻבְטַח. |
|
| 16 |
|
| בְּנֵי אָדָם נִשְׁבָּעִים בַּגָּדוֹל מֵהֶם, וְהַשְּׁבוּעָה הִיא לָהֶם חוֹתָם שֶׁל אֱמֶת הַשָּׂם קֵץ לְכָל דִּין וּדְבָרִים. |
|
| 17 |
|
| וְכַאֲשֶׁר רָצָה אֱלֹהִים לְהַרְאוֹת בְּיֶתֶר תֺּקֶף לְיוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה כִּי כַּוָּנָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְשִׁנּוּי, הִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה. |
|
| 18 |
|
| בְּאֺפֶן זֶה, עַל־סְמַךְ שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְתִּי מִשְׁתַּנִּים שֶׁחָלִילָה לֶאֱלֹהִים לְשַׁקֵּר בָּהֶם, אֲנַחְנוּ הַנִּמְלָטִים נִתְעוֹדֵד מְאֺד לֶאֱחֺז בַּתִּקְוָה הַמֻּנַּחַת לְפָנֵינוּ; |
|
| 19 |
|
| תִּקְוָה שֶׁהִיא כְּעֺגֶן בָּטוּחַ וְיַצִּיב לְנַפְשֵׁנוּ וּמַגִּיעָה מֵעֵבֶר לַפָּרֺכֶת, |
|
| 20 |
|
| אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ, הֶחָלוּץ הָעוֹבֵר לְפָנֵינוּ, נִכְנַס בַּעֲדֵנוּ וְהָיָה לְ כֺהֵן גָּדוֹל לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק. |
|
|
|
|