|
|
| 1. אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: |
| 2. עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו: |
| 3. יהוה איש מלחמה יהוה שמו: |
| 4. מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף: |
| 5. תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן: |
| 6. ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב: |
| 7. וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש: |
| 8. וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים: |
| 9. אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי: |
| 10. נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים: |
| 11. מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא: |
| 12. נטית ימינך תבלעמו ארץ: |
| 13. נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך: |
| 14. שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת: |
| 15. אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען: |
| 16. תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית: |
| 17. תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך: |
| 18. יהוה ימלך לעלם ועד: |
| 19. כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים: |
| 20. ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת: |
| 21. ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: |
| 22. ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים: |
| 23. ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה: |
| 24. וילנו העם על משה לאמר מה נשתה: |
| 25. ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו: |
| 26. ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך: |
| 27. ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים: |
|
|
| 1. ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים: |
| 2. וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר: |
| 3. ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב: |
| 4. ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא: |
| 5. והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום: |
| 6. ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים: |
| 7. ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו: |
| 8. ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה: |
| 9. ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם: |
| 10. ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן: |
| 11. וידבר יהוה אל משה לאמר: |
| 12. שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם: |
| 13. ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה: |
| 14. ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ: |
| 15. ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה: |
| 16. זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו: |
| 17. ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט: |
| 18. וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו: |
| 19. ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר: |
| 20. ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה: |
| 21. וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס: |
| 22. ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה: |
| 23. ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר: |
| 24. ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו: |
| 25. ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה: |
| 26. ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו: |
| 27. ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו: |
| 28. ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי: |
| 29. ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי: |
| 30. וישבתו העם ביום השבעי: |
| 31. ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש: |
| 32. ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים: |
| 33. ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם: |
| 34. כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת: |
| 35. ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען: |
| 36. והעמר עשרית האיפה הוא: |
|
|
| 20. יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי: |
| 21. כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי: |
| 22. כי כל משפטיו לנגדי וחקתיו לא אסיר מני: |
| 23. ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני: |
| 24. וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו: |
| 25. עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם: |
| 26. עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל: |
| 27. כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל: |
|
|
| 12. אדם בליעל איש און הולך עקשות פה: |
| 13. קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו: |
| 14. תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח: |
| 15. על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא: |
|
|
| 23. ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת: |
| 24. ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה: |
| 25. טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר: |
| 26. אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא: |
| 27. ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה: |
| 28. אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי: |
| 29. ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך: |
| 30. ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך: |
| 31. מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים: |
| 32. כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו: |
| 33. משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק: |
| 34. ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו: |
| 35. ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו: |
| 36. ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם: |
| 37. ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו: |
| 38. ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו: |
| 39. ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו: |
| 40. והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם: |
| 41. ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו: |
| 42. ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו: |
| 43. על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה: |
| 44. והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו: |
| 45. ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר: |
| 46. ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו: |
|
|
| Hebrew Bible 1977 |
| Public Domain: 1977 |